זוויות של אמת

הבלוג עובר דירה

2011-08-17T19:57:00.001+03:00

אני מעביר את הבלוג למקום חדש
www.mist2be.com/blog
הבלוג הזה לא ימחק, אך הודעות חדשות ניתן לקרוא רק בבלוג החדש.
אתם מוזמנים לבקר!

זכירת האל (ניסוח ידידותי)

2011-07-29T01:36:00.000+03:00

הרבה דתות, מצביעות על כך, שעלינו לזכור את האל, הנמצא תמיד ובכל מקום.

איזה מין מאמץ הוא זכירת האל?

לא מדובר כאן במחשבות על האל, או מחשבות על כך שהוא נמצא כאן תמיד.

ולא מדובר בדמיון כזה או אחר.

דומה הדבר לתחושה המבשרת על נוכחות נוספת.

רק, שבמקרה זה, לא מדובר רק בתחושה, מדובר בפעולה משולבת של התפקודים:

התפקוד הרגשי, התפקוד המוטורי (ניתן לכנות אותו כאן "תחושתי") והתפקוד השכלי.

מצב זה, מקפיץ אותנו אל הרגע, וכל עוד נחזיק בוא, נימצא ברגע...

טוב ורע

2011-07-05T03:08:00.001+03:00

״גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְאֶת הָרָע לֹא...״

איוב פרק ב׳ פסוק י׳

Sent from my iPad

בחירה

2011-07-01T21:33:00.002+03:00

אנו בטוחים שיש לנו את האופציה לבחור, שאנו מסוגלים ע״י הסקת מסקנות ולמידה לבחור בעמדה כזו או אחרת.
יותר מכך, אנו בטוחים, שאנו יוצרים לעצמנו ובעצמנו עקרונות ודעות, ולפיהן אנו קובעים מה מוסרי בעינינו ומה לא...

לאמיתו של דבר, אין לנו כל אפשרות לבחור. המסקנות, העמדות, העקרונות, הפעולות והדעות שלנו, הן כולן תוצר או תוצאה בלתי נמנעת אחת.

דמיינו לעצמכם שאדם פלוני בנקודה מסויימת בחייו, הוא אדם צהוב, המסקנות שלו, העמדות, העקרונות, הפעולות והדעות שלו צהובות.
אותו אדם צהוב, פוגש השפעות חיצוניות בצבע כחול. הצבע הכחול משפיע על האדם הצהוב, כלומר הצבעים מתערבבים ונוצר הצבע הירוק.
כעת האדם הצהוב הפך להיות ירוק, לא הייתה לו כל בחירה, הוא לא בחר להיות ירוק, אף על פי שהוא יספר לעצמו שזו הייתה בחירתו. לעומתו של דבר, עירבוב בין הצבע הצהוב ובין הצבע הכחול, תמיד ייצור את הצבע הירוק!

נכון, יש ירוקים שונים, וזה קשור בכמות של צהוב וכמות הכחול, ובדרך כלל הדברים לא כל כך פשוטים, ומתערבבים יותר משני צבעים ביחד, אך תמיד התוצאה בלתי נמנעת וידועה מראש.

Sent from my iPad

חלום

2011-04-21T18:08:00.002+03:00

ישבתי על הנדנדה שבחצר שלי, ועישנתי מקטרת.
ניסיתי להיות ברגע ולחלק תשומת לב. היה נדמה לי שאני מצליח.
טיפת גשם נחתה על העף שלי, ובאותו רגע קרה משהו והבחנתי עד כמה שאני רדום, עיף, מזוהה ורחוק מלהיות ברגע.

חג חרות שמח!

2011-04-19T14:26:00.000+03:00

חיבוק

2011-04-10T01:11:00.000+03:00

אם נתבונן על עצמנו בכל הזדמנות בחיי היום יום שלנו, נוכל ללמוד דברים יקרים מפז.

ניקח לדוגמה חיבוק, פעולה פשוטה, שממבט ראשון נדמה שאין בה דבר הניתן להתבונן וללמוד.

אך, לדעתי ניתן להבחין בעזרתה בדברים רבים וחשובים, היכולים להעיר את עינינו ולספר על עצמנו דברים שלא נוכל לגלות, גם אם נמדוט שנים.

הדבר הראשון שנוכל להבחין בו הוא המרכז האינסטינקטיבי, אשר נזעק בכל פעם שמי שהוא חודר לתוך ה"אזור" האישי שלנו; כאשר מי שהוא מתקרב יותר מידי פיזית, חודר לפרטיות שלנו. הדבר מתפרש כפלישה, התקפה, והמרכז האינסטינקטיבי מיד מגיב בתחושות המרמזות על סכנה, חוסר ביטחון ובמיוחד חוסר נעימות.

כבר בשלב זה ניתן ללמוד המון על המרכז האינסטינקטיבי, על אופן הפעולה שלו ועל השפה בה הוא משתמש - תחושות.

כמובן שלא כל אחד יכול להבחין בכך, כיוון שאנו מומחים להסתיר מעצמנו, לשקר לעצמנו ולחצוץ, להתעלם למה שקורה לנו. יש צורך בהתבונות, אחרת כל ההתרחשות המעניינת שתיארתי תחלוף לה מבלי שנשים לב אליה.

אנו נעזרים בכל מיני שיטות כדי לשקר ולחצוץ לעצמו טוב יותר, אם הזמן המכונה לומדת לחצוץ בצורה חלקה והופכת את כל עניין החציצה לאומנות ממש.

אם נחזור לחיבוק, אם מדובר בשני גברים, אזי ברוב המקרים החיבוק יהיה מלווה במכות הדדיות על גבי הגב של המתחבקים, זו היא למשל חציצה תנועתית. היא באה לא רק כדי לחצוץ את האי נעימות הנוצרת ע"י המרכז האינסטינקטיבי, אלה גם דבר מה נוסף.

ישנה שתלטנות נשית המכתיבה תפסי התנהגות שונים בחברה, לגבי החיבוק, הרי זה לא נאה (חשבון פנימי) לחבק גבר אחר.

נוכל להבחין גם, שבדרך כלל החיבוק יהיה מלווה בכל מיני הערות מילוליות, עוד לא ראיתי שני גברים מתחבקים בשקט (חוץ ממקרים מיוחדים), גם הערות אלה הם חציצות!

ניתן כמובן להמשיך ולהתבונן עוד ועוד, וללמוד על עצמינו בעזרת חיבוק פשוט אין ספור דברים, ניתן להבחין מה קורה עם נשקיע בחיבוק זה אנרגיה רגשית מסוימת, כיצד המרכז האינסטינקטיבי נרגע במידה מסוימת, וכיצד נוצר חיבור אמתי יותר נטול חציצות.

אז הנה, חיבוק של כמה שניות, ומה למדנו על עצמנו עד כה?

* התפקוד של המרכז האינסטינקטיבי, כיצד הוא פועל.

* חשבון פנימי שיש לנו לחבק גבר. או במקרה של אישה ישנו חשבון פנימי אחר.

* בחציצות שיצרנו לעצמנו כדי להעלים את כל זה מעינינו ולהמשיך לישון.

* ההזדהות הנוצרת, עוד לפני החיבור ובזמן החיבוק.

* האפשרות לתפקוד הרגשי לשנות את המצב.

כמובן שאני מקצר ולא נכנס לעומק ולא מדבר על תכונות ועוד דברים אחרים, רבים ושונים, ומביא כאן רק טיפה בים.

ההתבוננות המעמיקה ביותר, היא על כך שהכל קורה מעצמו! הכל מכני, אנו לא שולטים על שום דבר ממה שהזכרתי.

שפת הגוף שלנו, המרכז האינסטינקטיבי, החשבון הפנימי, ההזדהות ועוד, כולם קורים ללא כל התערבות מצידנו.

בשלבים שונים בעבודתו של האדם על עצמו, אחרי שהוא הצליח להתבונן ולראות את כל מה שדיברתי עליו כאן, עבודה נכונה תהיה לנסות לעבוד נגד המכניות הזו.

לנסות להפסיק לחצוץ, לא להכות על גב המחבק ולא להעיר מילולית כל מיני דברים ולהתבדח.

לנסות להיות ברגע ולנסות באמת להיות רגשי כלפי האדם השני.

פשוט לחבק אותו בשקט, לקרב אותו ללבנו ולחבק.

את כל זה נוכל ללמוד בעזרתו של חיבוק קטן, וזו המשמעות האמתית של עבודה בחיים! מה יעזור לנו למדוט במשך שנים, נוכל ללמוד על עצמנו יותר רק אם נחבק מי שהוא או מי שהיא לשלוש שניות.

לקלבל את עצמי

2011-03-28T10:38:00.001+02:00

כדי לקבל את עצמנו, עלינו קודם כל להכיר את עצמנו היטב.

הרי, לא ניתן לקבל דבר מה שאנו לא מכירים.

בדרך כלל, מצליח האדם להכיר את עצמו, רק אם הוא מנסה לשנות את עצמו.

במצבו הרגיל - שנה, בונה האדם תמונה דמיונית, על מי הוא, מה הוא אוהב, ממה הוא סולד, מה העקרונות שלו ואפילו איך הוא נראה ונשמע.

הוא רואה את עצמו דרך חריץ צר מאוד, המאפשר לו לראות תמונה חלקית מאוד, אשר עליה הוא מוסיף ובונה דמיונות על גבי הזיות על גבי שקרים.

במצב זה, כלל לא משנה האם ״מקבל״ הוא את עצמו או, שרוצה לשנות את עצמו.

לא משנה, כיוון שאין הבדל בין ״קבלת״ השקרים והתמונה הדמיונית שנוצרה עם הזמן, לבין התשוקה להחליפה לתמונה דמיונית אחרת.

רק אם הזדמנה האפשרות לראות את עצמו מהצד, רק אז יכול להיוצר בתוך האדם הרצון לשינוי אמיתי.

מה הכוונה מהצד? כאשר רואה האדם את עצמו ללא דמיון, בשניה של ערות (יחסית). או אז יכול להבחין האדם, בכל השקרים והדמיון, בכל הסתירות ובכל הזיוף להם הוא קרא ״אני״.

זהו רצון, לשינוי מהותי, ולא עוד תשוקה לשינוי התמונה הדמיונית על עצמו.

(מצב זה יכול לנבוע מזעזוע בחיי האדם).

אך כיצד ישנה האדם את עצמו? הרי אינו מכיר את עצמו!

רק כעת, הוא הבחין בכך שאין לו שמץ של מושג, מי הוא באמת. כל מה שהוא רואה הם רק הזיותיו, שקריו ודמיונותיו על עצמו.

בשלב זה, מבין האדם, שהוא חייב עזרה.

הוא לא יוכל להתקדם ללא מפה וללא הכלים המתאימים שיעזרו לו להגיע למקום הרצוי.

אם הוא מקבל את המפה ואת הכלים, יגלה האדם, שההתקדמות קשה, ועליו להיות בכושר וליצבור וניסיון בהתקדמות בתואי שטח זה.

המפה מיצגת כאן ידע, ידע על מצבו של האדם, והאפשרויות העומדות בפניו.

הכלים, מיצגים כאן את האפשרויות והדרכים של האדם לודא ידע זה על עצמו. אלה הם השלבים הראשונים.

עד מהרה, מגלה האדם, שהדבר אינו פשוט, וכדי ללמוד על עצמו יותר, הוא צריך לנסות לשנות דברים בעצמו. רק כך הוא יצליח לראות כיצד הוא מגיב במצבים שונים.

רק אחרי שילמד האדם את עצמו, רק אז יוכל לקבל את עצמו.

דוגמאות מוקצנות

2011-02-19T22:20:00.002+02:00

ישנם אנשים המתלוננים על כך, שמנסים ללמד אותם בעזרת דוגמאות מוקצנות.
זה מזכיר לי סיפור על ברנש שלא היה מסוגל לקלוט ולא להאמין בקיומם של חידקים, הוא נהג לומר: ״עד שלא אראה אותם במו עיניי, לא אאמין.
כאשר הסבירו לו שלא ניתן לראותם בשל מימדיהם הקטנים, הוא רק גיחך לעצמו.
אחד ממכריו שהיה רופא, אירגן לו ביקור במעבדה, ונתן לו להתבונן דרך עדשת המיקרוסקופ.
הרופא הסביר לאותו חסר אמונה, שהוא מתבונן בחידקים.
לאחר דקה של מחשבה, שאל אותו הברנש: ״אתה לא מקצין קצת, הרי אמרת שהם יצורים קטנטנים״.
כן, כדי לגרום למישהו לראות דבר מה שהוא אינו מסוגל לראות, יש צורך להקצין.

כולם רוצים להגיע לגן עדן

2011-02-06T21:15:00.001+02:00

ישנו שיר האומר, ״כולם רוצים להגיע לגן עדן, אבל אף אחד לא רוצה למות״.
כך גם עם רוב מחפשי ה״אמת״, הם כולם רוצים למצוא את האמת, להתעורר, להגיע למצבי תודעה גבוהים ועוד...

אך רובם לא מוכנים לוותר על התמונה הדמיונית שיצרו לעצמם על עצמם.
אותה תמונה דמיונית מכילה בתוכה שקרים על מי אני, מה אני אוהב, ממה אני סולד, מה הדעות שלי, מה העקרונות שלי, כיצד עלי להתנהג וכיצד אחרים אמורים להתנהג עימי.
אותם מחפשי אמת, שומרים בקנאות ולא מוכנים לוותר גם על רגשות שליליים, הזדהויות, תכונות ועוד גחמות לרוב, המעקבות ומבטלות כל אפשרות של מציאת האמת, התעוררות או מצבי תודעה גבוהים.
כאשר נאמר להם, שלמען שינוי עליהם לוותר על אותם גחמות, כדי שאפשר יהיה למלא אותם בדבר מה חדש, אחרת אם לא יוותרו כיצד יתאפשר השינוי?!
הם מתרגזים וטוענים שבוויתורם הם מוותרים על ״עצמם״, דבר שנחשב בעיניהם חמור במיוחד.

צ׳יפס

2011-01-09T08:54:00.003+02:00

בכל פעם שנכניס תפוח אדמה לשמן עמוק, נקבל צ׳יפס.
לפעמים סוג השמן משתנה, הכלי שבתוכו מתבצע התהליך יכול להשתנות, וגם זמן התהליך לפעמים מתקצר או מתארך, אבל בסופו של דבר, נקבל תפ״א מטוגן.
כך גם האדם, כל עוד ימצא הוא תחת חוקים מסויימים, תמיד יקבל את אותה תוצאה בשינויים קלים.
ע״י הצבת מטרות קטנות אנו יכולים לפרוץ מסגרות וחוקים החלים עלינו כל חיינו.

עבודה פרקטית

2011-01-07T01:58:00.002+02:00

האישיות המזויפת, מאוד משתעממת מעבודת האדם על עצמו.

בעיני רוחה עבודה אמיתית היא טיפוס על הר ההימליה, ופגישה בגורו ארוך זקן העושה נפלאות ועונה על שאלותינו בשאלות משלו.
העבודה האמיתית מאתגרת אותה בהרבה פחות.

המאמץ להיות נוכח כאשר אני נועל דלת, המאמץ להיות נוכח כאשר אני מכין קפה, שוטף כלים, או רושם שורות אלו.
זו היא עבודה פרקטית...